top of page

זה תלוי

"כל העניין מזדחל בשעות הנוראיות, בערך מהצהריים עד אחרי השקיעה. שעת התה האפלה והארוכה של הנפש. שם אני מרגיש חזק את כל מה שאני מנסה לשכוח. העניין הוא שאנשים חושבים, שהם יכולים לעבוד על הכלום, מנסים להתחמק, להסיח את הדעת, מנסים לעשות משהו – קוראים עיתונים, פוגשים חברים, עושים ספורט, בתי קפה, ים, קולנוע, חומוס... אבל גם אז, כשיושבים בחומוס והבטן מלאה... יש רגע אחד של שקט, ואז הוא מתגנב...      
הכלום."
                                            

(אסף פרי, שחקן בהצגה "זה תלוי")

 

יצירה בימתית: נועה לב וקבוצת השחקנים.

טקסטים: "אנציקלופדיה של הרעיונות", דוד גורביץ ודן ערב, בהוצאת בבל; “כל כתיבה היא זבל”, אנטונן ארטו, בתרגום: עתי ציטרון; “שלולית”, אדוה בולה; “אלו הם מים”, דיויד פוסטר וואלאס בתרגום אסף גברון; ”ראיונות קצרים עם גברים נתעבים”, דיויד פוסטר וואלאס,  בתרגום: אלינוער ברגר, בהוצאת ספריית פועלים; “הגל”, אורלי קסטל בלום, בהוצאת כתר; כתיבה מקורית השחקנים.

עריכת טקסט ודרמטורגיה: גיא זך

קטעים מוקלטים מתוך תכנית הרדיו "בן זאב לסוף שבוע" מאת דורי בן זאב

שחקנים: ארז ביטון, דורון גוברמן/רוני צימרמן, מיטל נר, רוני עינב, רחלי פינחס, אסף פרי, עמרי רווה, מעין רחמים.

עיצוב במה: ליטל רייס

עיצוב תלבושות: אורה קמומיל

עיצוב תאורה: חני ורדי

עריכה מוסיקלית: נעמה רדלר ונועה לב

שיר "ואין לי כלום" מילים: גיא זך, לחן ועיבוד השיר: ארז ביטון 

עיצוב ריקוד הטנגו: נצנת מקונן

עוזרי בימוי:  גיא זך, ליאור סבג, כלנית שרון

ניהול הצגה: כלנית שרון

הפעלת סאונד: סידי עמית

         ההצגה עלתה בבי"ס לאומנויות הבמה במכללת סמינר הקיבוצים ובתאטרון תמונע.

 

 

היצירה מתבוננת על חומרים השאובים מתוך חיי היומיום. חלקם נאספו ברחוב, אחרים נוצרו תוך כדי חזרות וחלקם האחר מבוסס על קטעים מתוך הספרות. כמו כן, משתלבים בעבודה טקסטים המתייחסים אליה דרך ניתוח מושגים תאורטיים מתוך: "אנציקלופדיה של הרעיונות" מאת גורביץ וערב. הפסקול ביצירה הוא לקט מוזיקלי וכולל קטעים מאת דורי בן זאב, מתכניתו “בן זאב לסוף שבוע”, המשודרת  בערוץ 88 FM.

המופע בנוי כבריקולאז' ומספר על דור אבוד, דור ה-y, על קשייו לשרוד כלכלית, על התמכרותו לטכנולוגיה, על אובדן דרכו האידיאולוגית והערכית, דור שצמח וגדל בתוך עידן פוסטמודרני.

 

חיי היומיום

"חווית היומיום היא שדה מחקר רחב שנעשים בו מאמצים אתנולוגיים ופילוסופיים רבים. חקר היומיום משתלב בשדה הרחב יותר של חקר התרבות הגבוהה והנמוכה. באופן אירוני, חיי השגרה הנמוכים והרגילים הופכים עתה למבוקשים: מרגע שההתנסות בהם הופכת לדמיונית, הם הופכים מושא פופולרי למחקר אקדמי גבוה. תופעה זו היא חלק מן השינויים בשדה המחקר בעידן הפוסטמודרני".

 

(מתוך: "אנציקלופדיה של הרעיונות", מאת דוד גורביץ  ודן ערב, הוצ' בבל)

 

bottom of page