על שפת העבודה:
לאורך שנים רבות, פיתחה נועה לב דרך עבודה המאפיינת את יצירות הבמה שלה. כמי שבאה ממסורת של ריקוד ותנועה, היצירות מאופיינות בתנועה ובמוסיקליות.
ככלל נועה איננה עוסקת במחזאות כתובה, אלא תרה אחר טקסטים מתוך שירה ופרוזה, וחומרים דוקומנטריים ותאורטיים. לכן, השימוש בטקסטים מגוון ומבוסס על קולאז' ולא על מחזה בעל רצף עלילתי. במובן זה התייחסותה אל הטקסט, היא כאל פרטיטורה מוסיקלית. הדינמיקה המתרחשת בין הקטעים יוצרת מארג אינטרטקסטואלי המהווה תחליף לעלילה הדרמטית החסרה.
דרך העבודה שלה עם שחקנים, הוא בדרך כלל פיזי, תוך חיפוש אחרי דימוי ומטאפורה.
נועה עושה ערבוב בין חומר ראליסטי לחומר מופשט. לדוגמא, טקסט מאוד יומיומי השזור בתוך תבנית תנועתית מופשטת. המפגש יוצר מתח בין שני השדות המשפיע על אופייה של היצירה בכללותה, ומשאיר מקום לפרשנותו של הקהל.
בהרבה מיצירותיה, אפשר לראות בו זמנית כמה התרחשויות על הבמה. אלה יוצרות מערכות יחסי גומלין ביניהן ועל הקהל למצוא את החיבורים בין כל הרכיבים הבונים את היצירה השלמה.
דבר נוסף המאפיין את אופי יצירתה, קשור למרחב וליחסים שבין במה לקהל. בדרך כלל היא מבקשת לעצב במה פתוחה (במת זירה מלאה או חלקית), כשהקהל יושב מאוד קרוב להתרחשות הבימתית. מתבטל הקיר הרביעי המדומה, אין כניסות ויציאות והקהל זוכה לראות את השחקנים נכנסים ויוצאים מתפקידם באופן חשוף ובלתי אמצעי.
בשנים האחרונות עושה נועה (בעיקר במסגרת הוראתה כמרצה בסמינר הקיבוצים), חיבור בין נושא לימודי מרכזי, שעיסוקו בדרך כלל בסוגה חברתית או תרבותית, לבין יצירה בימתית. כך לדוגמא, בהצגה "בוקר חום" (2012), בה נערך מחקר עם השחקנים על מושג "הפשיזם"; או "במלח מים" (2011), בה חקרה עם השחקניות את מושג "זרם התודעה" האישי וכיצד הוא מושפע מהתודעה הציבורית; בהצגה "זה תלוי" (2014), חקרה יחד עם השחקנים את מושג דור ה - y, (המכונה גם "הדור האבוד"), דור שגדל בעידן פוסטמודרני. ב- 2016 לקראת יצירתה "נעליים", ערכה "מחקר פעולה" יחד עם קבוצת שחקנים/יוצרים סביב אובייקט הנעליים, תוך חיפש אחר המשמעויות המצויות באובייקט זה מבחינה תרבותית, חברתית, אמנותית והיסטורית.
ביצירותיה הבימתיות מתייחסת נועה לב לכל מרכיבי היצירה כשווי ערך: המלה, התנועה, הפעולה המשחקית, המוסיקה, עיצוב הבמה, התאורה, כולם יחד יוצרים מארג קונצרטנטי, המאוזן מבחינת צורה (קומפוזיציה), זמן, מרחב וזרימה לכדי פרטיטורה שלמה.
צורה, זמן, מרחב וזרימה הם מושגים מרכזיים בשפת התנועה שפיתחה נועה ואותה מלמדת במסגרת מכללת סמינר הקיבוצים.
בימים אלו מנסחת נועה לב את שפת ההוראה הייחודית שלה שתצא לאור כספר לימודי.